Israel fotos militares

הודים וישראלים, אני מקווה שאתה נהנה זה חוט קטן של תמונות של ישראל.




 

השוואת דיוק בין חימוש רגיל להנחיה באמצעות מרעום דור א'
פורסם לאחרונה שצה"ל "כלקח" ממבצע צוק איתן ירכוש חימוש מדויק לתותחי ה 155 מ"מ.

הרכש יהיה של מרעום שמורכב לפגז קיים , ועפ"י הפרסומים מדובר על הגעה לרמת דיוק של 10 מטר ואף למטה מזה. המועמדים הם מרעום המכונה "טופ גאן" של התעשייה האווירית, ומרעום "סילבר בולט" מתוצרת רוקאר, שהיא חברת בת ישראלית של BAE העולמית.

לשיפור הגדול ברמת הדיוק של פגזי הארטילריה תהיה השפעה משמעותית על שדה הקרב בהיבט היכולת לפגוע מהר (מספר פגזים נמוך) במטרות והקטנת מרווחי הבטחון בירי ארטילרי , אך מטרת פוסט זה היא לבחון את היעילות הכלכלית של מעבר לחימוש ארטילרי מדויק שמהווה את אחד "הטיעונים" בעד המהלך.

הכלכליות של הפיכת פגז ארטילרי למדויק טמונה ביחס בין הטווח לרמת דיוק של חימוש רגיל המחייב ירי של מספר פגזים על מנת להשמיד מטרה או להשיג מטרת משימה מוגדרת , כאשר רמת הדיוק של פגז ארטילרי הולכת ויורדת עם המרחק .

היחס בין דיוק לצמצום בכמות החימוש מודגמת בגרף הבא, אך יש לזכור כי מדובר בחיסכון כולל אל מול כל סוגי השימושים והטווחים וכמובן כשמדובר על השמדת מטרות בטווח ארוך החיסכון בחימוש הוא גדול. עפ"י הגרף, דיוק של 10 מטר יביא לחסכון של כ - -85% מהחימוש.


הפחתה בכמות פגזים כפונקציה של שיפור בדיוק


בהנחה שמחיר המרעום ההופך פגז לחימוש מדויק יעמוד על כ 10,000 דולר לפגז , חישוב כדאיות כלכלית היא פונקציה של מחיר הפגז הלא מונחה ( פגז חומר נפץ מרסק רגיל עולה כ- 440 דולר) ואופן השימוש המבצעי.

למשל ירי סטטיסטי ל"אזורי שיגור" - שהיווה את רוב הירי הארטילרי הישראלי בסבבים האחרונים - לא ישופר עם העלאת הדיוק ולכן לא רלבנטי בחישובי העלות / תועלת - כי אין שום תועלת להופכו ליותר מדויק - זה בהגדרה ירי למטרות הרתעה.

התועלות של הגדלת הדיוק של פגזי הארטילריה הם מול מטרות מזוהות ונייחות. מהגרף מטה ניתן לראות כי רמת דיוק של כ-10 מטר לפגז ארטילריה יעילה כנגד מטרות של חיילים בשטח פתוח וכלי רכב רכים - כאשר מתעלמים מנזק אגבי. אם הטנדר עם הרקטות חונה בתוך שכונה או כפר - דיוק של 10 מטר ישמיד הרכב אך עם נזק סביבתי.

תסריט הפעולה הרלבנטי לצה"ל הוא זיהוי חולית נ"ט בשטח פתוח, רכב שיגור רקטות או אפילו משגר רקטות בשטח וביצוע ירי עם פגז משופר נגד אדם / כלי רכב קלים שעולה 2,500-3,000 דולר. במקרה זה , בטווחים יחסית ארוכים, החלפת ירי סטטיסטי בירי מדויק תביא לחסכון בעלות התחמושת ( אם היחס הוא פגז אחד מדויק במקום 4-5 פגזים שאינם מדויקים).


התאמת סוג חימוש = רמת דיוק - למטרה


בפועל , חישוב החיסכון צריך להיות שונה, אך הוא מצריך שינוי באופן הפעלת האש - אם המעבר לחימוש ארטילרי מדויק יוצר יכולת להשמיד טנדר עם רקטות או משגר הפרוס בשטח באמצעות ירי של 2 פגזים לטווח של 20 ק"מ בעלות חימוש של 20,000 דולר ( 80 אש"ח) המהווה שישית מעלות טיל תמוז או הלפייר (עלות 500 אלף ש"ח) שמבצע היום את המלאכה - זה החסכון האמיתי .

במילים אחרות, במקומות בהם דיוק של 10 מטר (דיוק) יכול להחליף דיוק של 1 מטר (דיוק גבוה) - יושג חיסכון וודאי.

הבעיה היא שכמות המטרות בהם דיוק של 10 מטר מספק היא קטנה באופן יחסי ליתר המטרות שדורשות דיוק גבוה.

המטרה המרכזית בה נדרש דיוק גבוה אלו מבנים -מכיוון שמשמשים ממחסני תחמושת, עמדות פיקוד ושליטה, מקום מסתור לצלפים, חוליות נ"ט ותצפיתנים. מטרה מספר שתיים הם בורות שיגור. בשני המקרים , דיוק של 10 מטר פשוט לא מספיק ונדרש דיוק ברמה של 5 מטר ומטה.

בארה"ב הבינו את העניין ופיתחו את האקסקליבר - פגז ארטילרי מדויק עד לרמה של 4 מטר והיום אף מוסיפים לו יכולת התבייתות על לייזר שיאפשר לו פגיעה במטרת נקודה :





מהשקף מטה ניתן לראות השוואה של כמות הפגזים (M107 הוא פגז 155 רגיל) הנדרשים לפגיעה במטרה ביחס לחימוש עם דיוק גבוה.

מטרות רכות בשטח פתוח - מחלקת חי"ר , מכ"ם נייד או עמדת פיקוד - נדרש מספר פגזים מדייקים נמוך מאוד ( יחס של כ 1 ל -13-10 ) ולא יהיה הרבה הבדל בין דיוק של 4 מטר ל 10 מטר , אך כשזה מגיע לפגיעה במבנים - לדיוק יש משמעות גדולה הרבה יותר (יחס של 1 ל 30 (!))


בהיבט עלות ישירה של תחמושת ניתן לראות שאין חסכון - להשמדת מחלקת חי"ר נדרשים 43 פגזים - נניח פגזים בעלות 2500 דולר ליחידה - 107.5 אלף דולר לעומת 180 אלף דולר עלות 3 פגזי אקסקליבר.

השוואת כמות פגזים נדרשת בין חימושים רגילים לאאקסקליבר עם 4 מטר CEP




בניגוד למרעום שהופך פגז ארטילרי למדויק, פגז האקסקליבר הוא פגז ייעודי שעולה היום כ 60 אלף דולר ליחידה - עדיין כ 50% פחות מהתמוז או ההלפייר , אך על מנת לפגוע במבנה יש לירות 3 פגזים בעלות של 180,000 דולר כאשר פצצת JDAM ממטוס תהיה פתרון יותר זול יותר בעלות הישירה (25,000 דולר לפצצה ו- 20-50 אלף דולר לשעות הטיסה) , אך כשמודדים עלות כל המערכת (רכש מטוס, אימונים, תחזוקה דלק , שעות מנוע וזמינות וכו') - לארטילריה יתרון גדול במחיר .

השאלה הגדולה היא כמה פגזים עם דיוק של 10 מטר דרושים על מנת להפיל בית של 2 קומות?

בהנחה שדרושות רק 3 פגיעות מדויקות במבנה , ניתן לחשב בקרוב כמה פגזים נדרשים להשמדת המבנה:

רמת דיוק (CEP) של 10 מטר משמעותה ש 50% מהפגזים יפלו במרחק שאינו עולה על 10 מטר מהמטרה - כלומר 50% מהפגזים יפלו במעגל מממרכז המטרה ששיטחו 314 מטר.
אם נניח כי גג המבנה הוא בשטח 100 מ"ר ואנו מכוונים למרכז המבנה , אזי הסיכוי של פגז שנופל במעגל ברדיוס 10 מטר לפגוע ישירות במבנה הוא כ 33%. בנוסף נניח כי פגיעה קרובה למבנה משפיעה עליו כחצי מפגיעה מדויקת , ופגיעה קרובה תוגדר כפגיעה ב 100 מ"ר הקרובים למבנה - כלומר לפגז שפוגע בתוך מעגל ה CEP יש סיכוי של כ 33% לפגוע קרוב.

תחת הנחות אלו , יש צורך ב 15 פגזים - 7-8 יפגעו במעגל של 10 מטר, מהם 1/3 יפגע ישירות ו- 1/3 יפגע קרוב אך כ 6-7 (43% ) פגזים יפלו במרחק של בין 10 ל 20 מטר מהמטרה ופגז אחד (7%) יפול בין 20 ל 30 מטר מהמטרה.

יש להשוות זאת לפגז אקסקליבר לו CEP של 4 מטר - כלומר שטח המעגל ל 50% פגיעה הוא 50 מ"ר בלבד ושטח המעגל השני (עם 43% סיכוי פגיעה) פחות המעגל הראשון הוא 150 מ"ר - כלומר 64% מהפגזים יפלו על הבית (50%+ 1/3 מ 43%) ו- 29% יפלו קרוב לבית - כלומר יש צורך בירי של 4 פגזים בלבד.

מהדוגמה ברור כי אם נדרש לפגוע ישירות במבנה בעל שטח של 100 מ"ר יש הבדל גדול (כמעט פי 4) בין כמות החימוש ב CEP של 10 מטר ל CEP של 4 מטר, אך בעלויות - 15 פגזים של 10 אלפי דולרים מהווים עלות של 150 אלף דולר , ו 4 פגזים של 60 אלף דולר הם 240 אלף דולר - כך שכלכלית יש חסכון של כ 35% בין סוגי החימוש - אך המחיר בנזק אגבי עשוי להיות גדול.

לכל זאת יש להשוות את האלטרנטיבה של חימוש רגיל, בעלות 500 דולר לפגז - גם אם ידרשו 200 פגזים, מדובר על 100 אלף דולר בלבד - אך אין כל ספק שיש הבדל משמעותי בלוגיסטיקה, התחזוקה וכמות קנים כאשר יורים 4 או 15 פגזים במקום 200.....

יוצא איפה שפגז ארטילרי המדוייק ל 10 מטר יהווה מכפיל כח אמיתי לחיל התותחנים, אך לא יביא פתרון כלכלי לבעיה מספר 1 של זרוע היבשה שברורה כבר ממלחמת לבנון השניה - חוסר היכולת להפיל בית באופן מדויק מאוד בטווחים שמעבר לקו ראיה ישיר - אלא אם רמת הדיוק יורדת ל 5 מטר - יתכן והמידע על דיוק הפגז אינו נכון והוא לנעשה מדוייק יותר?

בהיבט החיסכון הכלכלי - לא יושג חסכון בעלות התחמושת כאשר חימוש רגיל יוחלף בחימוש מדויק אלא להפך עלות - החימוש תעלה אך גם קטלניות התותחנים תעלה .

החיסכון האמיתי יושג רק אם ישכיל צה"ל להחליף שימוש בחימוש אוירי / יבשתי מדויק מאוד ויקר מאוד בחימוש ארטילרי מדויק וזול יותר.

במילים אחרות , ההסברים המלומדים כי חימוש ארטילרי מדויק חוסך בפגזי ארטילריה ולכן יעיל כלכלית - פחות פגזים נורים , פחות קנים דרושים ולכן קיימים חסכונות בדרגה שניה של לוגיסטיקה הוא לא רלבנטי למדינת ישראל בה הלוגיסטיקה היא פשוטה לעומת המאמץ שנדרש למשל לארה"ב להביא חימוש ארטילרי לאפגניסטן ולהפיצו לבסיסי האש.

לאור זאת מסתמן כי חימוש מדויק לתותחנים יהיה תוספת לתמהיל שיורכב מפגזי מרגמה 120 מ"מ מדויקים, חימוש ארטילרי רגיל, חימוש ארטילרי מדויק ובעתיד - מדויק מאוד.


 
Arriba